אמבטיה

היסטוריה ושימושים של קינמון

תוכן עניינים:

Anonim

מתיו אושאה / גטי אימג'ס

ניחוח הקינמון החריף אינו ניתן לטעות, בדרך כלל מעורר חלומות על לחמניות קינמון חמות מהתנור. קינמון היה פעם כה מוערך עד כי נלחמו עליו מלחמות, הוא שימש כמטבע, ויש לו כוחות אפרודיזיאקלים.

מוצא קינמון והיסטוריה

יליד ציילון (סרי לנקה), קינמון אמיתי, Cinnamomum zeylanicum , מתוארך בכתבים סיניים עד שנת 2800 לפני הספירה, והוא ידוע עדיין בשם קוואי בשפה הקנטונזית כיום. שמו הבוטני נובע מהמונח העברי והערבי אמומון , כלומר צמח תבלינים ריחני. מצרים קדומים השתמשו בקינמון בתהליך החניטה שלהם. מלשונם לתותח, איטלקים כינו זאת קנלה , כלומר "צינור קטן", המתאר בצורה נאותה מקלות קינמון.

במאה הראשונה לספירה, פליניוס הזקן מחק 350 גרם קינמון כשווים בערך ליותר מחמישה קילוגרמים של כסף, בערך פי חמישה עשר מערך הכסף למשקל.

משמש על ידי רופאים מימי הביניים

רופאים מימי הביניים השתמשו בקינמון בתרופות לטיפול בשיעול, צרידות וכאבי גרון. כאות חרטה, הקיסר הרומי נרו הורה להישרף אספקת קינמון לשנה לאחר שרצח את אשתו.

התבלין הוערך גם בתכונותיו המשמרות לבשר כתוצאה מהפנולים המעכבים את החיידקים האחראיים לקלקול, כאשר הבונוס הנוסף הוא ניחוח הקינמון החזק המסווה את צחנה של בשרים מיושנים.

נתפס במאה ה -17

במאה ה -17 תפסו ההולנדים את ספק הקינמון הגדול בעולם, האי ציילון, מהפורטוגלים, ותבעו מכסות שערורייתיות ממערת צ'ליה המסכנה. כאשר נודע להולנדים על מקור קינמון לאורך חופי הודו, הם שוחדו ואיימו על המלך המקומי להשמיד את הכל, ובכך שמרו על המונופול שלהם על התבלין היקר.

בשנת 1795 תפסה אנגליה את ציילון מהצרפתים, שרכשו אותה מניצחונם על הולנד במלחמות המהפכה.

נפילת מונופול הקינמון

עד שנת 1833 החלה נפילת מונופול הקינמון כשמדינות אחרות מצאו שניתן לגדל בקלות באזורים כמו ג'אווה, סומטרה, בורנאו, מאוריציוס, ראוניון וגיאנה. הקינמון גדל כעת גם בדרום אמריקה, באיי הודו המערבית ובאקלים טרופי אחר.