אמבטיה

דג זוהר מהונדס

תוכן עניינים:

Anonim

Glofish.com

בשנת 2003 דגי זוהר, שנוצרו מזברה דניוס, הצטרפו לשורות דגי האקווריום המשונים או מעשה ידי האדם. ממש כמו הדגים ההיברידיים המצוירים, הצבועים ובעלי ידי אדם, שלפניהם, הם הפכו מהר מאוד פופולריים בקרב צרכנים להוטים למשהו חדש ושונה. הצבעים הבהירים של דגי הזוהר הפכו אותם לרבי מכר מייד. בעוד שהם לא זוהרים בפועל בחושך, צבעיהם הבהירים אכן מפלחים תחת אור כחול והופכים אותם צבעוניים למדי, ממש כמו דגי שונית מים מלוחים.

כעת, מלבד דניוס זברה ( Danio rerio ), ישנם דברי נמר ( פונטיגרוס טטרזונה ) וטטרות ( Gymnocorymbus ternetzi) שעברו שינוי גנטי בכדי לשאת את הגנים הצבעים הבהירים. מועצת החקלאות של טייוואן חשפה כי ייצרה בהצלחה גם ציקלידים מורשעים מהרגש ( Amatitlania nigrofasciata ) ו אנגלית ( Pterophyllum scalare ).

איך זה התחיל

זה התחיל בצורה תמימה כשפרופסור מאוניברסיטת טייוואן הלאומית חילץ חלבון פלורסנט ממדוזה והכניס אותו לגנום של ביצת דג זברה. הוא קיווה להקל על איברי דג הזברה כשלמד אותם, אך לתדהמתו הדג כולו החל להאיר תחת תאורה כחולה.

מאוחר יותר הוא הציג מגלשה של הדגים הזוהרים שלו בכנס, שם היא משכה את האינטרס של חברת ייצור דגים טרופיים. כשראו את ערכו בשוק הקמעונאי של דגים טרופיים, הם הסכימו לממן את הניסויים של הפרופסור בתמורה לשימוש בטכניקות שלו. שימוש בחלבוני מדוזה צבעוניים שונים אפשרו לייצר צבעים חדשים. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

הדג הזוהר, שנקרא TK-1 על ידי היוצר שלו, נמכר עד מהרה בשוק האסייתי. בסוף 2003, המכירות התרחבו לארצות הברית. לא כולם היו בעד שיווק הדגים, ויכוח ניכר מתנהל סביב האתיקה והבטיחות של שיווק דגים שהשתנו גנטית. אולם סוג חדש של דגי וצבעים זוהרים מתפתח, הביקוש לדגים על ידי האקוואריסטים גדל.

איסור מכירות

ה- FDA הצהיר כי הדגים המהונדסים גנטית אינם מהווים איום גדול יותר על הסביבה מאשר דגים שלא השתנו, ולכן אינם מצדיקים רגולציה. קליפורניה לא עמדה לתת לעניין לעבור, ובחרה מיד לחסום מכירות של דגי זוהר. התקנות בוטלו בשנת 2015 עקב ממצאי מינהל המזון והתרופות והמשרד לחקלאות ושירותי הצרכן בפלורידה כי הדגים אינם מהווים סיכון סביבתי. גלופיש כיום חוקיות בקליפורניה ליבוא ומכירה מסחרית. קנדה, אוסטרליה ואירופה אסרו במקור גם את הדגים, אך כעת הם זמינים למכירה.

הטיעונים העיקריים נגד הדגים הם חששות סביבתיים ואתיים. היה חשש שאם ישוחררו דגים ששונו גנטית לנתיבי מים מקומיים הם עלולים לפגוע בסביבה, או בעלי חיים עלולים לצרוך אותם ולסבול מתופעות לוואי. רבים חשים שמכירת דגים עם התראה גנטית אינה רק שגויה מבחינה מוסרית, אלא שהיא מעבירה את המסר השגוי לילדים. אחרים חשים שכל שינוי של יצור חי הוא ניצול לרעה של הכוח שיש לנו על החיים ורואים בכך לא פחות מזיהום ביולוגי. עדיין אנשים אחרים מביעים חששות שאם הדגים הזוהרים יהפכו פופולריים, מה יהיה הלאה - זוהר בחתולים וכלבים כהים? היכן יימשך הקו?

תומכים

בינתיים, טוענים התומכים שהדג בטוח לחלוטין ומהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לשמירה על דגי מי מלח צבעוניים, אך יקרים וקשים יותר לטפל בהם. הם מצטטים דיווחים המראים כי לא נמצאו דגי זוהר במים טבעיים. הצבעים הבהירים של דגי הזוהר יהפכו אותם למעשה לטרף קל בטבע אם הם יצאו לנתיבי מים טבעיים.

היתרון הנוסף של דגי זוהר על פני צורות אחרות של דגים צבעוניים הוא שדגי הזוהר נוצרים בביצה והדגים שבוקעים ישתלבו באופן טבעי ויעבירו את צביעה זוהר לצאצאיהם. הדגים הצבועים, הצבועים, המוזרקים או באופן אחר באופן מלאכותי, הזמינים לעיתים בחנויות דגים, נפגעים למעשה בתהליך הצביעה, הצבעים אינם קבועים ויהיו בהדרגה, והצבעים שלא יעברו לצאצאים.