הספרוס / דיאנה ראטריי
אם ביקרת בניו אורלינס, סביר להניח שנהנית ממוצרי בית קפה ובית קפה בבית קפה דו מונד. ביינטס הם הכריות החמות והרכות של הבצק המטוגן המפוזרות בחופשיות באבקת סוכר.
איור: אמילי מנדוזה. © האשוחית, 2019
ביינטס
"ספר הבישול הקריאולי של פיקאיון" מזכה את הקולוניסטים הצרפתים המוקדמים על כך שהביא את ניו-אורלינס את המסורת הטעימה של סלקים. ספר הבישול מגולל סיפור על כך שהטבחים הקריאוליים המוקדמים הגיבו לילדים רעבים "… מסירת בז 'מוזהב יפהפה, נערם עם סוכר מושלג, לקטנטנים המצפים." הגרסה שלהם לביצים היא פשוט בלילת אבקת אפיה רגילה שתשמש כבסיס לטיגון פרי מלא.
אתה לא צריך לנסוע לניו אורלינס כדי ליהנות מסופגניות השוק הצרפתיות הנהדרות האלה. בייגט מיוצרים באופן מסורתי עם בצק שמרים ממותק, מטוגן בשמן עמוק עד לשלמות כרית רכה. טרי תרם גרסת קיצורי דרך מעניינת וטעימה שנעשתה עם ביסקוויטים מקוררים משומרים. בין אם תבחרו להכין את גרסת השמרים הביתית או את הסלקים המהירים והקלים, לא תתאכזבו. מפזרים עליהם המון אבקת סוכר, מספקים כמה מפיות, ותיהנו!
קאלאס
קאלאס אינם ידועים כמו הספינה. מדובר בעוד מסורת בצק מטוגנת בניו אורלינס שהחלה לקראת תחילת המאה הקודמת. קאלה הם פריטות ארוחת בוקר מטוגנות המיוצרות עם אורז מבושל, קמח, סוכר ותבלינים. על פי "מילון האוכל והמשקאות האמריקניים", הודפסה לראשונה המילה Calas בשנת 1880. המילה כביכול באה משפה אחת או יותר אפריקאיות, כמו המילה Nupe kárá, או "עוגה מטוגנת".
מוכרי רחוב אפרו-אמריקאיים עם סלים על ראשם היו בעבר מראה נפוץ ברובע הצרפתי של ניו אורלינס. הם מכרו את הקאלאס החם והטרי עם הזעקה המוכרת, "קאלאס, בלס, קאלאס מרימים כאוס!"
אפשר להכין קאלאס עם בצק שמרים או בצק אבקת אפייה בסיסי, בדומה לסופגניות. האורז המבושל מעניק להם מרקם ייחודי ונעים. אם אתה רוצה פחות מרקם, מבשלים את האורז עד שהוא רך.
