מולי ווטסון
החבוש הוא פרי מענג, אך קשה לסלע ופחות בלתי אכיל כאשר הוא לא מבושל. אפשר לאכול אותם, אבל הם כל כך קשים וחמוצים שהחוויה תהיה לא נעימה לחלוטין. הפה שלך ירגיש כאילו כל הלחות נשאבת היישר ממנו בצורה הכי לא מעוררת תיאבון. אז בקיצור, את הקווינסים אוכלים בצורה הטובה ביותר לאחר הבישול.
Quinces בדרך כלל מבושל לתוך ריבות, ריבות וסוכריות, אבל הטעם הבהיר שלהם הוא גם יפה כאשר מוסיפים לפירות אחרים (פאי תפוחים, למשל) או מוגש לצד בשרים קלויים או מבושלים. כאמור לעיל, הם צריכים לבשל קודם. דרך קלה וטעימה לעשות זאת היא שירה עדינה במים חמים וממתיקים מעט.
לחבוש השוחח
- חותכים את החבושים לרבעים - חותכים את הליבה - ואז חותכים את החבושים ל טריזים או פרוסות או קוצצים כיאה למתכון שלך או לשימוש הסופי (אפשר להשאיר אותם ברבעים אם תרצה). הכניס את החבוש לסיר עם מספיק מים לכיסוי כל החלקים. הוסף 2 כפות סוכר לכל כוס מים שתוסיף. לזרוק מקל קינמון, אם זה נשמע טוב, לקבלת טעם נוסף ואם הוא תואם את המתכון הסופי שלכם (ציפורן שלמה, תרמילי הל, וכל התבלינים הם עוד תבלינים טעימים להוסיף שתטעמו את החבוש יפה). להעביר את הנוזל רק ל מרתיחים תוך ערבוב מעט כשהוא מתחמם כדי לעזור להמיס את הסוכר. מנמיכים את האש לנמוך ומבשלים בעדינות עד שהחבוש חבוש לגמרי, כשעה. אם תרצו לאכול את החבוש המעוקל הרגיל (עם גלידה למשל), בישלו אותם מעט יותר כך שניתן יהיה לחתוך אותם בעזרת כף. תנו לחבוש והנוזל הקופצני להתקרר לטמפרטורת החדר. השתמש במתכון או בחנות, מכוסה ומצונן, עד שבוע.
הערה: אם אתה רוצה שהסירופ יהיה מעט סמיך יותר, הסר את החבושים והרתיח את הסירופ עד שהוא מצטמצם כרבע לשליש ומתעבה מעט. אתה יכול לאחסן את החבושים והסירופ בנפרד, אבל החבושים יחזיקו מעמד יותר בסירופ.
